הכלכלה הקשה של הוצאת ספר והדרכים להפוך ספר מהימור מסחרי למנוף מקצועי והשפעה.
שבוע הספר העברי שנקטע באיבו בעקבות המלחמה חודש השבוע, ויחד איתו התחדש מחזור נוסף של תקווה וחלומות ספרותיים.
השנה יצאו לאור בישראל כמעט 7,000 כותרים חדשים - מספר שמשקף התאוששות מהמשבר שפקד את ישראל בשמחת תורה בשנה שעברה.
אולי גם למי מכם יש חלום לכתוב ולהוציא ספר אל האור (איזה ביטוי יפה!). אך לפני שאתם רצים להתקשר אל הוצאות הספרים, בואו נתחיל עם כמה נתונים שיעזרו לכם להבין איך נראית המציאות מאחורי שוק הספרים.
עם הספר.
בישראל יוצאים 6500-8500 כותרים חדשים בשנה. זה הרבה? תלוי למה משווים. בסין יוצאים כמעט חצי מליון ספרים בשנה - פי 65 מישראל. בארצות הברית 300,000, ובבריטניה 180,000. אין מה לעשות, יש הרבה פחות דוברי עברית בעולם וממילא השוק לא בר השוואה.
אבל רגע - מה קורה כשמחלקים בגודל אוכלוסייה? כאן התמונה משתנה. בריטניה מובילה בעולם עם 2,875 ספרים חדשים למיליון תושבים. בישראל יוצאים כ-700 ספרים למיליון תושבים - לא רע בכלל. ישראל נמצאת בליגה הראשונה של המדינות שקוראות וגם יוצרות.
עכשיו בואו נעשה חישוב פשוט שיסביר לכם מדוע רוב הסופרים לא באמת מתעשרים מספרים. עלות הפקת ספר ממוצע - כולל עריכה, עיצוב, דפוס והפצה - היא עשרות אלפי שקלים. על פי נתוני הוצאות הספרים, ספר ממוצע בישראל מוכר כ-700 עותקים. (ישנם רבי מכר, כמו הספר ׳חטוף׳ של אלי שרעבי שמכר בשבוע הראשון מעל 20,000 עותקים. וזה אומר שיש ספרים רבים שמוכרים בעשרות בודדות. ואפילו פחות...)
ומה לגבי חלוקת השלל? נקח לדוגמה ספר נמכר ב׳צומת ספרים׳׳ ב70 שקל. החנות והמפיץ לוקחים כ-60% מהמחיר (כ45 ש״ח), נשארים למו"ל כ25 ש״ח. מתוך זה הסופר מקבל תמלוגים של כ-5 ש״ח לספר, עלות ההדפסה 10 ש״ח, ונשארים למו"ל רק 10 ש״ח לעותק - וזה אמור לכסות עלויות עריכה, שיווק ומינהלה.
המסקנה הדי ברורה של המספרים היא שרוב הספרים בישראל אינם משתלמים בכלל מהבחינה הכלכלית. אבל אין צורך לומר נואש. גם במצב השוק הלא פשוט הזה, ישנן דרכים להוציא לאור ספר בלי לפשוט את הרגל.
חמש דרכים להוציא ספר בלי לפשוט רגל
מימון המונים או מכירה מוקדמת - פלטפורמות כמו הדסטארט הפכו בשנים האחרונות לדרך סטנדרטית לממן ספרים. אתם מציגים את הרעיון, מבטיחים עותק לתומכים ותגמולים נוספים, ומגייסים מראש את הכסף. זה לא רק פותר את בעיית המימון - זה גם מבטיח שיש קהל ראשוני שכבר ממתין לספר.
שותף עסקי - עמותות, ארגונים או חברות שהתוכן שלכם רלוונטי להם יכולים לממן את הספר או לרכוש מראש כמויות גדולות.
מענקים וקרנות - קיימות קרנות תרבות ומענקים ממשלתיים שיכולים לסייע במימון. חלקם ניתנים מראש לפרויקטים נבחרים, וחלקם מגיעים בדיעבד כפרסים על הצטיינות או יצירה ייחודית.
התחילו בדיגיטל - ב-2023 יצאו כמעט 2,000 ספרים דיגיטליים, עלייה של 40% בשנה אחת. ספר דיגיטלי חוסך עלויות דפוס והפצה משמעותיות, ומאפשר לכם לבדוק ביקוש לפני שאתם משקיעים בדפוס יקר.
הדפיסו חכם - גם אם החלטתם להדפיס, טכנולוגיית ההדפסה היום מאפשרת להדפיס עותקים בודדים בכל פעם, ורק לאחר שמגיעות הזמנות. התשלום עובר לבית הדפוס רק לאחר שהוכח ביקוש לספרים ואתם לא נתקעים עם קרטונים כבדים במחסן.
בנו קהילה - הספרים המצליחים היום מבוססים על קהל קוראים ועוקבים שכבר קיים. התחילו מטור, בלוג או חשבון ברשתות החברתיות. בנו קהילת עוקבים שמכירה אתכם ומתחברת לתכנים שלכם. זוהי בעצם גישת ה-MVP (מוצר ראשוני מינימלי) של עולם הספרות - אתם בוחנים את הביקוש ובונים קהל קוראים לפני שאתם משקיעים זמן והון רב בספר שלם. הרבה יותר קל לכתוב במנות קטנות ואחר כך לאגוד את הדברים לספר. והרבה יותר קל למכור ספר כשיש 5,000 איש שכבר קוראים אתכם בעיתון או 10,000 עוקבים שמחכים לפוסט הבא שלכם ברשת החברתית.
בתמונה: פרענומעראַנטן (ביטוי באידיש שתרגומו הוא חותמים-מראש) של ההוצאה הראשונה של הספר ׳משנה ברורה׳ לחפץ חיים. בעולם הספרות התורנית בתחילת המאה העשרים התפתחה תרבות של מימון המומנים על ידי התחייבות מראש לרכישת הספר. הפרענומעראַנטן עם רשימת הקוראים הנאמנים היה נדפס בראש הספר כדי לכבד אותם.
הספר כמנוף - לא כמטרה
התובנה המרכזית שמשנה את כל החישוב הכלכלי היא שספר כלל לא חייב להיות משתלם מהבחינה הכלכלית הצרה. במקום לחשוב עליו כמוצר העומד בפני עצמו, חשבו עליו כמנוף וכפלטפורמה לקידום משהו אחר.
יועץ שכותב ספר על התמחותו הופך למומחה המוכר בתחום. ההזמנות להרצאות מתחילות להגיע, לקוחות פונים אליו כי הם קראו והתרשמו, הוא מקבל הזמנות לראיונות ותוכניות. הספר הוא כרטיס הביקור הכי טוב שיש.
רופא שכותב על בריאות מקבל יותר פניות. עורך דין שפרסם ספר על זכויות הופך לפנים מוכרות בתקשורת. מאמן כושר שכתב מדריך אימונים ישיג יותר לקוחות. הספר פותח דלתות שכסף לא יכול לפתוח.
פעילים חברתיים או פוליטיים משתמשים בספרים כדי להעלות מודעות ולהוביל שינוי. הם לא מצפים לרווח כספי - הם רוצים לשנות את העולם. הספר הוא כלי ההשפעה שלהם.
ובעיקר - יש משהו עמוק ומרגש בלראות את המחשבות והסיפורים שלכם קורמים עור וגידים והופכים לחפץ ממשי שאנשים יכולים להחזיק ולקרוא. זוהי הגשמת חלום היקרה עבור רבים מזהב ומפז רב.
רוב הסופרים הישראלים לא מתפרנסים ממכירת ספריהם, וזה בסדר גמור. הם עושים זאת כי הספר משרת מטרות אחרות - קידום קריירה, הפצת רעיונות, הגשמה אישית, השפעה חברתית. הספר הוא האמצעי, לא המטרה.
אז אם יש לכם סיפור לספר או רעיון לחלוק - אל תוותרו על החלום. רק תכננו את המהלך בחכמה, הבינו מה אתם באמת רוצים להשיג ולהגשים, והתייחסו אל הספר כאל השקעה. בהצלחה!
פורסם במקור בעולם קטן, ומובא כאן באישור.