הקבלה בין מעשר שני לקרן השתלמות ככלי שמגן כסף מפני הוצאות שוטפות ומייעד אותו למטרות חשובות.
בשבוע שעבר פגשתי את יעל, מורה ותיקה שיצאה לשנת שבתון. "איך את מממנת את השנה?" שאלתי בסקרנות. "מקרן ההשתלמות, כמובן," ענתה בחיוך. "שש שנים חסכתי לרגע הזה, וכעת אני משקיעה בעצמי - לומדת, מתפתחת, ומתחדשת."
כששאלתי אם לא חבל לה למשוך את הקרן שנהנית מפטור ממס, היא ענתה: "זו בדיוק המטרה של הקרן - השתלמות. אני מייעדת כספים למטרות שחשובות לי לאורך החיים. השבתון הזה ישפר את ההוראה שלי לשנים הבאות."
המפגש עם יעל הזכיר לי כמה דומה קרן ההשתלמות לרעיון עתיק המופיע בפרשת השבוע - מצוות מעשר שני.
בחברה החקלאית של אז, מערכת התרומות והמעשרות הייתה מעין מערכת מיסוי מסודרת. התרומות ניתנות לכהנים מעשר ראשון ללויים, מעשר עני לנזקקים, אך מה זה מעשר שני?
בשונה מכל התרומות והמעשרות האחרים אותם אנחנו נותנים לאחרים, מעשר שני הוא ייחודי בכך שאנחנו בעצם מפרישים אותו... לעצמנו.
עיקר ההכנסה שלנו מיועדת לצריכה מיידית, אבל יש מעשר אחד שהתורה מבקשת מאיתנו לחסוך ולשמור כדי שנוכל לאכול אותו במועד ובמקום אחרים - בירושלים, בזמן העלייה לרגל.
התורה רוצה שכל אדם מישראל יקדיש זמן וממון לעלייה לרגל - למפגש חברתי ורוחני לעלייה לירושלים ולבילוי זמן איכות בעיר הקודש – בעצם, סוג של חופשה משפחתית-רוחנית.
ויש כאן גם ערך חברתי חשוב: התורה לא רוצה שהעלייה לרגל תהיה רק נחלת השכבה העשירה ואצולת העם אלא שתהיה זמינה לכולם.
אחד המסרים הפיננסיים העמוקים של מצוות מעשר שני הוא שלפעמים אנחנו צריכים "לצבוע" סכום כסף מסוים עבור מטרה מסוימת. אחרת, הסכום ייבלע בעובר ושב ולעולם לא נוכל להשתמש בו למטרה החשובה שייעדנו אותו.
זו תפיסה מהפכנית: התורה לא רק דואגת לחלוקת משאבים לאחרים, אלא גם מחייבת אותנו לחסוך ולייעד כסף לעצמנו – להשקעה בחוויה רוחנית, חברתית ותרבותית. היא מבינה שללא צביעת כספים למטרות מוגדרות, הם פשוט "תאדו בהוצאות היומיומיות.
קרן השתלמות: המעשר השני של ימינו
כשאני מחפש כלי פיננסי מודרני שמגלם את רוח המעשר השני, קרן ההשתלמות, שהסכום המקובל להפריש אליה הוא אכן 10% מהשכר, היא המועמדת המובהקת.
במקור, קרן ההשתלמות נוצרה כמסגרת חיסכון לשנת שבתון ולימודים (=השתלמות) עבור מורים. אך כיום אצל רוב האנשים היא פשוט שם כלי חיסכון והשקעה לטווח בינוני
הקרן מציעה יתרונות שאין בשום כלי פיננסי אחר:
זיכוי מסוים במס הכנסה (כדי לעודד אנשים להפריש לקרן השתלמות, בדומה לזיכוי שמתקבל על תרומות)
אפשרות למשיכה ללא תנאים לאחר תקופת ההבשלה
והכי חשוב - פטור מלא ממס רווחי הון לאחר שש שנים. ההטבה הזו יכולה להיות שווה בטווח הארוך עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים.
חשוב לציין: ככל שהכסף נשאר זמן רב יותר בקרן, ערך הטבת המס גדל משמעותית. לדוגמה: 1,000 ש"ח שגדלו ל-2,000 ש"ח היו חייבים בכ-250 ש"ח מס רווחי הון בהשקעה רגילה, אך בקרן השתלמות הם פטורים לחלוטין. אם תמתינו עוד וההשקעה תמצח ל-4,000 ש"ח, החיסכון במס יהיה כבר 750 ש"ח (25% מרווח של 3,000). לכן, למרות האפשרות למשוך אחרי שש שנים, כדאי להשאיר את הכסף כמה שיותר.
למה רק 40% מנצלים את היתרון הזה?
למרות היתרונות המשמעותיים, נתוני הלמ״ס מראים שרק כ-40% מהציבור בישראל מחזיק קרן השתלמות. הסיבה העיקרית היא שקרן השתלמות אינה זכות אוטומטית של עובד, אלא הטבה תלוית-מעסיק. בעוד שהפרשה לפנסיה היא חובה על פי חוק, קרן השתלמות היא בחירה של המעסיק - והמעסיק הוא זה שנושא בעיקר העלות (7.5% מהשכר לעומת 2.5% שמפריש העובד). רבים פשוט לא מבקשים, לא יודעים שאפשר לבקש, או עובדים במקומות שלא מציעים את ההטבה.
איך משיגים קרן השתלמות?
הדרך המתבקשת היא כמובן לבקש מהמעסיק. אבל יש כמה אסטרטגיות שכדאי להכיר:
הבקשה הישירה: פשוט בקשו מהמעסיק לפתוח לכם קרן השתלמות כהטבה נוספת, במיוחד אם אתם עובדים ותיקים או מוערכים. אמנם זה עולה למעסיק 7.5% מהשכר, אך עבורו זו גם דרך לשמר עובדים טובים ולהציע הטבה אטרקטיבית.
המסלול החכם: כשמגיע הזמן לשיחת השכר ומדובר בהעלאה, הציעו למעסיק להמיר את ההעלאה המתוכננת לפתיחת קרן השתלמות. למעסיק העלות יכולה להיות דומה, אבל עבורכם הערך ארוך הטווח הוא עצום.
המסלול העצמאי: שקלו פתיחת עוסק פטור (היום בעקבות רפורמת ׳עוסק זעיר׳, זה קל מתמיד). אפילו הכנסה קטנה מעבודה צדדית כמו שיעור פרטי – מאפשרת לכם להפקיד כעצמאיים לקרן השתלמות. וחשוב להדגיש: אין קשר ישיר בין היקף ההכנסות מהעסק לבין סכום ההפקדה לקרן ההשתלמות.
למתקדמים: אם אתם גם שכירים וגם עצמאיים, תוכלו ליהנות מ"כפל מבצעים" - אפשר להפקיד לקרן השתלמות אחת כשכיר ובמקביל להפקיד לקרן השתלמות נפרדת כעצמאי. כך תוכלו ליהנות פעמיים מהטבות המס על שתי קרנות נפרדות!
לייעד כסף למה שבאמת חשוב
האם אנחנו שומרים כסף לדברים שבאמת חשובים לנו? לחופשה משפחתית איכותית? לקורסים שיקדמו אותנו מקצועית? לרכישת ספרים שירחיבו את אופקינו?
הכסף שבעובר ושב נמצא תמיד בסכנת "התאדות" להוצאות שוטפות – עוד הזמנה ממסעדה, עוד קניית בגדים, עוד גאדג'ט שלא באמת צריך. אבל כסף שמופרש באופן שיטתי לקרן השתלמות מוגן מפני הפיתויים היומיומיים ומאפשר לנו ליהנות ממנו בעתיד בלב שלם ובמחשבה צלולה.
כפי שנאמר בפרשה על המעשר השני: "וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ". כשחוסכים ומייעדים כספים למטרות ראויות, אפשר לנצל אותם בשמחה אמיתית כשמגיע הזמן.
פורסם במקור בעולם קטן, ומובא כאן באישור.