פטור בישראל? בודקים גם בארה״ב
ארה״ב קובעת בעצמה איך למסות את החיסכון שלכם. משיכה שפטורה ממס בישראל יכולה להיות חייבת במס אמריקאי.
החיסכון בישראל והדוח האמריקאי
יש לכם פנסיה או קרן השתלמות בישראל וגם אזרחות אמריקאית? צריך לבדוק את החיסכון בשתי המדינות. כאן נסביר מתי יכול להיות מס, מה ההבדל בין שכירים לעצמאים, ואיך מס שכבר שילמתם בישראל יכול לעזור.
בדיקת מקורות: 22.10.2026
ארה״ב קובעת בעצמה איך למסות את החיסכון שלכם. משיכה שפטורה ממס בישראל יכולה להיות חייבת במס אמריקאי.
כשגם המעסיק מפקיד לקרן, יש דרך טיפול מקובלת ומקלה יותר. בקרן השתלמות לעצמאים הסיכון למס גבוה גדול יותר. בהמשך נסביר למה.
ייתכן שצריך לרשום הכנסה בדוח האמריקאי, ובסוף לא לשלם מס נוסף. מס ששילמתם בישראל יכול לעזור, אם הוא עומד בתנאים.
ההסבר מיועד לאזרחים אמריקאים ולמי שנחשבים אמריקאים לצורכי מס. הוא עוסק במס הפדרלי, של ארה״ב כולה. לחלק מהמדינות בארה״ב יש גם כללי מס משלהן.
בקצרה: ארה״ב מחמירה עם אזרחים שחוסכים דרך קרנות השקעה זרות. השאלה היא אם הפנסיה וקרן ההשתלמות שלכם נחשבות כאלה.
PFIC, שנקרא לפעמים ״פיפיק״, הוא סיווג אמריקאי. הוא חל על חברה מחוץ לארה״ב שרוב ההכנסות או הנכסים שלה הם השקעות. קרנות השקעה רבות מחוץ לארה״ב נכנסות להגדרה הזו. התוצאה יכולה להיות דיווח מסובך, מס גבוה, ולפעמים גם ריבית על המס.
בפנסיה ובקרן השתלמות השאלה היא איך ארה״ב רואה את החיסכון ואת ההשקעות שבתוכו. גם מי שמפקיד לקרן משפיע על התשובה. לכן לשכירים ולעצמאים יכולות להיות תשובות שונות.
בקצרה: שכירים, שהמעסיק מפקיד עבורם, נהנים בדרך כלל מדרך טיפול מקובלת ומקלה יותר. בקרן השתלמות לעצמאים הסיכון למס גבוה גדול יותר.
התחילו בשאלה פשוטה: מי מכניס כסף לקרן, אתם בלבד או גם המעסיק? זו נקודת פתיחה חשובה, ובהמשך בודקים את תנאי הקרן.
רואי חשבון רבים מתייחסים לפנסיה ולהשתלמות של שכירים כחיסכון דרך מקום העבודה. בגישה הזו לא מגישים דיווח PFIC נפרד על הקרנות שבתוכו. זו גישה מקובלת, אבל יש לה תנאים, ואין עליה הכרעה משפטית סופית.
גם בגישה הזו צריך לבדוק מה מדווחים בכל שנה ומה יהיה המס במשיכה.
כאן אין מעסיק שמפקיד עבורכם. לכן ייתכן שהגישה המקלה של השכירים לא תחול עליכם. יש משרדי מס שמתייחסים לקרן השתלמות של עצמאים כאל השקעת PFIC. גם פנסיה של עצמאים צריכה בדיקה נפרדת.
לפני הפקדה, מעבר לקרן אחרת או משיכה, בררו איך הפעולה תטופל בדוח האמריקאי.
יש לכם גם משכורת וגם עסק? חברה? קרן עם כסף מתקופות שונות? בדקו כל חלק בנפרד. השם שכתוב בדוח של הקרן לא נותן לבד את התשובה.
בקצרה: מס יכול להגיע בשלושה רגעים: כשמפקידים, בזמן שהכסף צובר רווחים וכשמושכים. ישראל וארה״ב לא תמיד ממסות באותו רגע.
לחיסכון יש שלושה שלבים. בכל שלב ישראל וארה״ב עשויות להתייחס לאותו כסף בצורה אחרת. לא בכל קרן יש מס בכל שלב.
| מה קורה לכסף | בישראל | בארה״ב |
|---|---|---|
| מפקידים לקרן | בפנסיה יש הטבות מס על ההפקדות. בהשתלמות של שכירים, ההפקדה של המעסיק פטורה ממס עד תקרה. עצמאים יכולים להוריד חלק מההפקדה מההכנסה שעליה משלמים מס. לכל הטבה יש תנאים ותקרות. | הכסף שהמעסיק מפקיד יכול להיחשב הכנסה שלכם כבר כשהוא מופקד. וגם על ההפקדה שלכם מהשכר אין הטבת מס אמריקאית אוטומטית. |
| הכסף נשאר בקרן וצובר רווחים | בדרך כלל לא משלמים מס בכל שנה על הרווחים בתוך הפנסיה או ההשתלמות. | אם החיסכון מטופל כתוכנית מעסיק רגילה, המס על הרווחים יכול לחכות עד המשיכה. בקרנות אחרות, או כשחלים כללי PFIC, התמונה שונה. |
| מושכים כסף או מקבלים פנסיה חודשית | בהשתלמות, משיכה אחרי שש שנים פטורה בדרך כלל ממס, על הסכומים שעד התקרה. בפנסיה, הקצבה החודשית לא פטורה כולה. יש לה כללי מס ופטורים משלה. | בודקים איזה חלק מהכסף חייב במס, ואיזה חלק כבר נכלל בדוחות קודמים. משיכה של כל הקרן מחושבת אחרת מקצבה חודשית. |
הקרן כבר נזילה? עצם האפשרות למשוך יכולה להשפיע על מתי משלמים מס בארה״ב. בררו זאת כשהקרן נזילה, גם אם אתם משאירים בה את הכסף.
בודקים מתי הכסף של המעסיק הופך להיות שלכם באופן סופי, לפי כללי המס האמריקאיים. לזה קוראים ״הבשלה״. זה לא בהכרח היום שבו מותר למשוך את הכסף בישראל. הכללים מופיעים בסעיף 402(b) ובתקנות שלו.
השכר לבד לא קובע. יש כלל מיוחד שבודק שני דברים: את מעמד העובד, ואם התוכנית עומדת בדרישות מסוימות לגבי העובדים שהיא מכסה. צריך לבדוק את שניהם. הכלל מופיע בסעיף 402(b)(4), ומשרדי מס שונים מפרשים אותו אחרת.
כאן מדובר בפנסיה שחסכתם בקרן. לקצבאות ביטוח לאומי ו־Social Security יש כללים נפרדים.
בקצרה: שמרו רישום של מה שכבר נכלל בדוחות האמריקאיים. כך במשיכה מפרידים בין כסף שכבר דווח לבין הסכום שעוד צריך לבדוק.
נניח שאתם מושכים את כל הקרן, ובה 12,000 דולר. במשך השנים נרשמו 10,000 דולר כ״עלות מוכרת״ לצורכי המס האמריקאי. נשאר ההפרש, 2,000 דולר. אותו עוד צריך לבדוק לצורך המס.
לרישום הזה קוראים ״בסיס״. הוא יכול לכלול גם כסף של המעסיק שכבר נרשם כהכנסה בדוח אמריקאי קודם, גם אם אז, בזכות קרדיט, לא שילמתם כלום. שמרו את הרישום הזה. בלעדיו קשה לדעת בעתיד מה כבר נכלל.
זו דוגמה פשוטה למשיכה של כל הקרן, בלי כללי PFIC. בפנסיה חודשית מחלקים את העלות לפי כללים אחרים. את הרישום האמריקאי מנהלים בדולרים, כך ששינוי בשער הדולר יכול להשפיע על החישוב.
בקצרה: מס ששילמתם בישראל יכול להקטין את המס האמריקאי, לפעמים עד אפס. זה עובד רק כשהוא מתאים לסוג ההכנסה, לתקרה ולשנה.
קרדיט מס זר (בעברית: זיכוי בגין מס זר) מקטין את המס האמריקאי בעזרת מס הכנסה ששילמתם במדינה אחרת, למשל בישראל. באנגלית קוראים לו Foreign Tax Credit, או FTC. בדוח האמריקאי משתמשים בו בדרך כלל בטופס 1116.
לדוגמה: חושב לכם מס של 1,500 דולר בארה״ב, ויש לכם קרדיט מתאים של 1,500 דולר. הקרדיט יכול להפחית את התשלום לאפס. חובת הדיווח נבדקת בנפרד.
בכל דוגמה כבר חושב מס אמריקאי של 1,500 דולר, ומותר להפחית ממנו עד 1,500 דולר באמצעות קרדיט. בחרו מצב ותראו איך התוצאה משתנה.
המס שחושב פחות הקרדיט$1,500 − $1,500 = $0
שילמתם בישראל מס של 2,500 דולר שמותר להביא בחשבון בחישוב הזה. משתמשים ב־1,500 דולר, ולכן התשלום לארה״ב יורד לאפס. את 1,000 הדולר שלא נוצלו בודקים לשימוש בשנים אחרות. הם אינם החזר מזומן מארה״ב.
אלה סכומים להמחשה בלבד. הם מניחים שהמס עומד בתנאי הזיכוי ושיש מספיק תקרה. זו לא הערכה של המס שלכם. הדוגמאות לא כוללות כללי PFIC, ריבית או מסים אמריקאיים נוספים.
ארה״ב מחלקת הכנסות לקבוצות שנקראות ״סלים״. שכר נמצא בדרך כלל בסל הכללי. ריבית ודיבידנדים נמצאים בדרך כלל בסל הפסיבי, הסל של הכנסות מהשקעות. קרדיט מסל אחד לא עובר לבד לסל אחר. לאיזה סל שייכים רווחי הקרן או המשיכה? את זה בודקים בנפרד.
לקרדיט יש תקרה. היא תלויה בכמה מס אמריקאי יש על ההכנסות מחוץ לארה״ב באותו סל. לכן גם אם שילמתם הרבה מס בישראל, ייתכן שרק חלק ממנו יעזור השנה. והשאלה איפה ההכנסה ״נוצרה״ נקבעת לפי הכללים האמריקאיים.
קרדיט שלא נוצל אפשר בדרך כלל להעביר שנה אחת אחורה או עד עשר שנים קדימה. אם ישראל ממסה בשנה אחת וארה״ב בשנה אחרת, ייתכן שהקרדיט לא יהיה זמין כשצריך אותו. קרדיט שלא נוצל בזמן פג.
לפעמים גם מס ששילמתם בישראל על הכנסה אחרת יכול לעזור. למשל, המס על המשכורת יכול לעזור מול מס אמריקאי על הכסף שהמעסיק הפקיד. זה עובד כששניהם באותו סל ועומדים בשאר התנאים.
יש עוד מנגנון, FEIE. הוא מאפשר להוציא חלק מההכנסה מעבודה בחו״ל מחישוב המס האמריקאי, לפי תנאים. על אותה הכנסה אי אפשר גם להשתמש בפטור וגם לקבל קרדיט על המס הישראלי. בקשו מרואה החשבון לחשב את שתי האפשרויות על הדוח כולו.
לא. קרדיטים לא מבטלים את כללי PFIC. בשיטה הרגילה של PFIC מחלקים את הרווח לשנים קודמות ומחשבים עליו מס וריבית. גם לזיכוי יש שם כללים מיוחדים. לכן גם הרבה קרדיט מהמשכורת לא מבטיח שהחיוב הזה יכוסה.
רק אם הכללים של הקרן שלכם מאפשרים זאת. יתרת קרדיט לבד לא נותנת לבחור באיזו שנה לדווח על הרווחים.
אלה דברים שונים. כאן מדובר בזיכוי על מס הכנסה ששולם מחוץ לארה״ב. זיכוי ילדים הוא הטבת מס אחרת. קרדיטים של Social Security משמשים לצבירת זכאות לקצבאות, והם אינם יתרת כסף להפחתת מס על החיסכון.
בקצרה: אין פסק דין או הוראה של רשות המסים האמריקאית שסוגרים את השאלה. יש עמדות מקצועיות, ולכן מחליטים יחד עם מי שמכין לכם את הדוח.
יש הרבה כללים ברורים, אבל אין אישור אחד שחל על כל קרן ישראלית. הנה מה שאומר החוק, איך מפרשים אותו, ומה עוד לא הוכרע.
סעיף 402(b) עוסק בנאמנויות עובדים מסוימות שאינן פטורות בארה״ב. נאמנות היא מבנה שבו גוף מחזיק כסף לטובת אנשים אחרים. תקנה 1.402(b)-1(b)(6) בודקת גם מה קורה כשהפקדות העובד המצטברות גדולות מהפקדות המעסיק: הטיפול בחלק שמקורו בעובד עשוי להשתנות.
הסעיף מגביל מצבים שבהם רואים את העובד כבעל הנאמנות, אך כללי PFIC יכולים להתייחס גם להחזקות של נהנה בנאמנות אחרת. תקנה 1.1291-1(b)(8)(iii)(C) כוללת חריג מפורש לתוכנית שעומדת ב־401(a) ופטורה לפי 501(a). לכן עצם השימוש ב־402(b) אינו מסיים את בדיקת PFIC.
יש באמנה ובתקנות הקלות שתלויות בתנאים. תקנה 1.1298-1(c)(4) כוללת חריג דיווח לתוכניות פנסיה מסוימות שהאמנה מגינה על הכנסתן עד לחלוקה. באמנה עם ישראל יש גם ״סעיף שמירה״, שבדרך כלל מאפשר לארה״ב להמשיך למסות את אזרחיה. לכן צריך להראות איזו הוראה חלה על התוכנית ועל החוסכים.
זהו טופס הדיווח על PFIC. יש מצבים שבהם ניתנת הקלה בהגשה לשנה מסוימת, בלי שההשקעה חדלה להיחשב PFIC. בין היתר, תקנה 1.1298-1(b)(3)(ii) כוללת הקלה מותנית לנהנים בנאמנות זרה, בהתאם לשיטת המס ולאירועים שהתרחשו. בודקים את חובת ההגשה ואת המס בנפרד.
סעיף 402(b)(2) מתייחס גם לכסף שהועמד לרשות החוסך, made available. לכן לא תמיד די להשאיר את הכסף בקרן כדי לדחות את המס. ההשפעה של זכות המשיכה תלויה בתנאי התוכנית ובדין החל עליה.
לפי סעיף 1297 בודקים אם מדובר בחברה זרה ואת שיעור ההכנסות או הנכסים הפסיביים שלה, כלומר אלה שקשורים להשקעות. בפנסיה ובהשתלמות בודקים גם את המבנה המשפטי של החיסכון וגם את ההשקעות שבתוכו. שם מסחרי, מדד השקעה או מטבע הדוח אינם מכריעים לבדם.
לא באופן גורף. קרן ההשתלמות נותנת לכם כסף מהמעסיק והטבות מס בישראל, ויש דרך טיפול מקובלת בקרן של שכירים. לפני שמוותרים או משנים, בקשו חישוב: כמה אתם מרוויחים מהקרן, וכמה מס תשלמו.
לא. שש השנים הן כלל ישראלי, והן לא יוצרות פטור בארה״ב. שם בודקים בנפרד איך מטופלת הקרן, מה כבר נרשם בדוחות, ומה עוד חייב במס.
לא תמיד. לפעמים עצם הזכות למשוך משפיעה על מתי משלמים מס בארה״ב. כשהקרן נזילה, בקשו בדיקה של תנאי הקרן ושל דרך הדיווח שלכם. אין תשובה אחת לכל הקרנות.
כן. סכום שנרשם כדין כהכנסה בדוח יכול להיכלל ב״עלות המוכרת״ של החיסכון, גם אם לא שילמתם עליו כלום. הרישום הזה חשוב כשתמשכו את הכסף.
לא בהכרח. בודקים לאיזה סל שייכת כל יתרה, מאיזו שנה היא, ומה התקרה. גם קרדיט שעדיין בתוקף יכול לא להתאים להכנסה הזו. ואם חלים כללי PFIC, צריך חישוב נפרד.
לא לגמרי. בניהול אישי אפשר לבחור השקעות. קרנות שרשומות בארה״ב יכולות לצמצם את בעיית ה־PFIC בהשקעות עצמן. אבל עדיין בודקים את המס והדיווח על החשבון שמחזיק אותן. ו־IRA ישראלי הוא לא חשבון פרישה אמריקאי, למרות השם.
לא. המדד אומר במה משקיעים. הוא לא קובע איפה הקרן רשומה, או איך ארה״ב ממסה אותה. גם חיסכון ישראלי שעוקב אחרי מדד אמריקאי צריך בדיקה.
לא לפני שבודקים. המשיכה עצמה יכולה ליצור מס. היא גם יכולה לפגוע בהטבות בישראל ובביטוחים שבתוך הפנסיה. בקשו קודם חישוב של המשיכה ושל האפשרויות האחרות, לפי הדוחות שכבר הגשתם.
ייתכן שכן. חוץ מדוח המס יש דיווחים על חשבונות ונכסים בחו״ל, כמו FBAR וטופס 8938. לפעמים צריך גם טופסי PFIC או נאמנות. זה תלוי בסוג החשבון, בסכומים ובמה שקרה באותה שנה.
הביאו את דוחות הקרנות ואת הדוחות האמריקאיים הקודמים. בקשו תשובות נפרדות לפנסיה ולהשתלמות, ושמרו אותן לצד הדוחות.
החוק והוראות ה־IRS מסבירים את הכללים. המאמר המקצועי מציג דרך עבודה ופרשנות. אף אחד מהקישורים אינו אישור אישי לקרן שלכם.
הכללים האמריקאיים לחיסכון דרך מעסיק: הפקדות, תשלומים ורווחים.
מתי נחשבת הזכות בכסף שלכם, ומה משמעות היחס בין הפקדות העובד והמעסיק.
איך מתייחסים לתשלומים ולעלות החיסכון המוכרת בחישוב האמריקאי.
איך סכומים שכבר נכללו בהכנסה יכולים להיכלל בעלות החיסכון.
איך מחלקים את ההכנסות לקבוצות ואיך מחשבים את הקרדיט.
המגבלה על הקרדיט והאפשרות להעביר יתרות לשנים אחרות.
אילו מסים יכולים לזכות בקרדיט ומהם התנאים הבסיסיים.
מתי מייחסים לאדם השקעות PFIC שמוחזקות עבורו בנאמנות.
הקלות מסוימות בחובת הדיווח על PFIC דרך נאמנויות ותוכניות פנסיה.
דיווח PFIC וכללי המס והזיכוי המיוחדים שלו.
בפרט סעיפים 6 ו־20. יש לקרוא גם את הפרוטוקולים לאמנה.
עמדת המשרד לגבי קרנות שכירים וקרן השתלמות לעצמאים.
מבנה ההפקדות וכללי המשיכה הבסיסיים בישראל. לא השתמשנו בתקרות הכספיות שבמקור.
ההגדרה המשפטית של PFIC והמבחנים להכנסות ולנכסים של החברה.
העמוד מסביר את השיקולים הכלליים לפי המקורות שנבדקו. כדי לדעת מה חל עליכם, צריך לבדוק את הקרן ואת הדוחות שלכם. לפני שינוי או משיכה פנו למי שמכירים מיסוי אמריקאי וישראלי.