הזולה והגדולה נבחרות מבין הקרנות שנסחרות בתל אביב בשקלים, בלי נטרול מטבע, לפי דמי הניהול כולל המשתנים המרביים; קרן גדולה בהרבה נבחרת גם כשהיא יקרה במעט. הקרן לאזרחי ארה״ב היא הזולה מבין הרשומות בארה״ב. הבחירה היא לפי הכלל הזה בלבד, ואינה המלצה. דמי ניהול משתנים; בדקו בעמוד הקרן. אין לי קשר למנפיקי הקרנות ואיני מקבל מהם תגמול.
כל העולם
47 מדינות, שהן 100% משוק המניות העולמי.
מדינות מפותחות ומתפתחות. המפה לפי MSCI ACWI, נכון ל־ 08.10.2026.
געו במדינה כדי לראות את חלקה. הצבע מייצג משקל, לא שטח.
חלקה של המדינה
לא נכלל
עד 0.25%
0.25% עד 1%
1% עד 3%
3% עד 10%
10% ומעלה
במה משקיעים?
עוד מדדים ואזורים
העולם
ארה״ב
בלי ארה״ב
אזורים ומדינות
מוצגות רק קרנות הרשומות בארה״ב. הן יכולות להשקיע בכל העולם.
למה הרשימה משתנה?
קרנות הרשומות מחוץ לארה״ב עשויות להיחשב PFIC: השקעה עם כללי מס ודיווח מיוחדים בארה״ב. הסינון מתאים גם לתושבי מס אמריקאים. הוא לפי רישום הקרן, ולא לפי הבורסה או המדינות שבהן היא משקיעה.
תשואות משנת 1975: מתי ארה״ב הובילה ומתי השווקים שמחוץ לה.
1975 עד 2025
הרקע לפיזור עולמי
מתי ארה״ב הובילה, ומתי דווקא מחוץ לה?
יש תקופות שבהן ארה״ב מובילה בתשואה, ותקופות שבהן השווקים שמחוץ לה מובילים. כאן אפשר לראות את שניהם באותה תמונה, עם נתונים שמתחילים ב־1975 והאירועים שעוזרים להבין את הפערים.
ארה״ב מול השווקים המפותחים מחוץ לארה״ב. כולל דיבידנדים, בדולרים. שווקים מתעוררים אינם נכללים בהשוואה הזאת.
מקור: תיקי השוק בספרייה האקדמית של Kenneth French, המשוקללים לפי שווי החברות.
איזו היסטוריה להציג?
51 שנות נתונים. סדרת השווקים המפותחים ההיסטורית של Kenneth French. המדינות נכנסות לפי זמינות הנתונים במקור; קנדה נכללת מ־1977.
ארה״במפותחים מחוץ לארה״ב
על פני איזו תקופה משווים בכל נקודה?
פער בתשואה הממוצעת לשנה, בנקודות אחוז
5 שנים · דצמבר 1979 עד דצמבר 2025
+25+12.50-12.5-25
דצמבר 1979דצמבר 2002דצמבר 2025
מעל האפס: ארה״ב הובילהמתחת לאפס: מחוץ לארה״ב הובילו
געו בגרף או הזיזו את הסמן כדי לבדוק תקופה.
5 השנים עד דצמבר 2025
חודשי התשואה שנכללו: ינואר 2021 עד דצמבר 2025
ארה״ב+13.1%תשואה ממוצעת לשנה
מפותחים מחוץ לארה״ב+8.6%תשואה ממוצעת לשנה
ארה״ב הובילה4.5נקודות אחוז · היתרון לשנה
הצבע מראה מי הוביל בתשואה. גם כשהתשואות של שני השווקים שליליות, אחד יכול להוביל כי הוא ירד פחות.
קפצו לתקופה לדוגמה
תשואות התקופות המסתיימות בסוף כל שנה
כל שורה מסכמת חלון מלא באורך שנבחר, שהסתיים באותו חודש. השורה האחרונה כוללת גם את חודש הנתון האחרון.
תשואות התקופות המסתיימות בסוף כל שנה
חודש הסיום
ארה״ב
מפותחים מחוץ לארה״ב
הפער לשנה (נק׳ אחוז)
דצמבר 1979
+17.9%
+19.6%
−1.7
דצמבר 1980
+17.0%
+17.2%
−0.3
דצמבר 1981
+10.8%
+15.9%
−5.1
דצמבר 1982
+15.9%
+11.5%
+4.4
דצמבר 1983
+18.8%
+9.9%
+8.9
דצמבר 1984
+14.8%
+9.3%
+5.5
דצמבר 1985
+14.7%
+14.0%
+0.7
דצמבר 1986
+19.0%
+26.7%
−7.7
דצמבר 1987
+14.8%
+33.3%
−18.4
דצמבר 1988
+14.0%
+33.5%
−19.5
דצמבר 1989
+19.0%
+34.7%
−15.7
דצמבר 1990
+11.1%
+17.8%
−6.7
דצמבר 1991
+14.4%
+8.8%
+5.6
דצמבר 1992
+16.2%
+1.1%
+15.0
דצמבר 1993
+14.8%
+2.2%
+12.6
דצמבר 1994
+9.1%
+1.8%
+7.3
דצמבר 1995
+17.6%
+9.2%
+8.3
דצמבר 1996
+15.1%
+8.3%
+6.8
דצמבר 1997
+19.3%
+12.0%
+7.3
דצמבר 1998
+22.0%
+10.0%
+12.0
דצמבר 1999
+27.6%
+14.5%
+13.2
דצמבר 2000
+17.0%
+8.8%
+8.1
דצמבר 2001
+9.9%
+2.3%
+7.6
דצמבר 2002
−0.7%
−1.2%
+0.5
דצמבר 2003
+0.4%
+2.0%
−1.6
דצמבר 2004
−1.8%
+0.1%
−1.9
דצמבר 2005
+1.8%
+6.0%
−4.2
דצמבר 2006
+7.3%
+16.4%
−9.1
דצמבר 2007
+13.8%
+22.6%
−8.8
דצמבר 2008
−1.7%
+2.4%
−4.1
דצמבר 2009
+1.1%
+4.5%
−3.4
דצמבר 2010
+3.1%
+3.9%
−0.8
דצמבר 2011
+0.3%
−3.4%
+3.7
דצמבר 2012
+2.3%
−2.5%
+4.8
דצמבר 2013
+19.0%
+13.5%
+5.5
דצמבר 2014
+15.7%
+6.2%
+9.5
דצמבר 2015
+12.1%
+3.7%
+8.3
דצמבר 2016
+14.9%
+7.2%
+7.6
דצמבר 2017
+16.0%
+8.9%
+7.1
דצמבר 2018
+8.1%
+1.5%
+6.6
דצמבר 2019
+11.5%
+6.5%
+5.1
דצמבר 2020
+16.4%
+8.7%
+7.7
דצמבר 2021
+18.4%
+10.6%
+7.8
דצמבר 2022
+8.8%
+2.0%
+6.9
דצמבר 2023
+15.3%
+8.2%
+7.1
דצמבר 2024
+14.3%
+4.7%
+9.5
דצמבר 2025
+13.1%
+8.6%
+4.5
מה עזר להסביר את הפערים?
בחרו תקופה. הגרף יעבור לחלון התשואה שלה, ולצדו יופיע ההקשר: מטבע, רווחי החברות, מחירי המניות ומשברים.
אלה חלק מהגורמים שפעלו בתקופה. הגרף מודד את הפער בפועל; הוא אינו מודד כמה ממנו נגרם מכל אירוע.
מה זה אומר על פיזור עולמי?
פיזור נותן לכם חשיפה לכמה שווקים גם כשאחד מהם מפגר במשך שנים. בקרן עולמית רחבה יש גם ארה״ב וגם שווקים מחוץ לה, לפי משקלם במדד. כמה להחזיק בכל שוק היא החלטה אישית, שתלויה גם בשאר הנכסים שלכם ובטווח ההשקעה.
ההובלה בעבר אינה לוח זמנים להחלפת המוביל בעתיד. הגרף אינו תחזית, אינו המלצה לקנות או למכור ואינו איתות לשינוי התיק.
תשואות העבר אינן מבטיחות תשואה דומה בעתיד. הנתונים הם של תיקי מחקר אקדמיים, לפני דמי ניהול ומס, ואינם תשואה של קרן מסוימת.
הנתונים, השיטה והחישוב
במבט הארוך ארה״ב היא תיק השוק האמריקאי, ומחוץ לה מוצג Mkt בקובץ Ind_all.Dat של Kenneth French. נלקח בלוק התשואות הראשון, שבו נדרשים נתוני שווי ספרים למניות, ללא דרישה לכל ארבעת מדדי התמחור. זהו תיק מחקר של שווקים מפותחים, ולא מדד MSCI World ex USA.
הסדרה מתחילה בינואר 1975 ומסתיימת בדצמבר 2025. בתוך מדינה משקל המניות הוא לפי שווי; המדינות משוקללות לפי משקלן ב־EAFE בתוספת קנדה. מדינות נוספות נכנסות כשהנתונים שלהן זמינים. מקור הנתונים הוא MSCI עד 2006 ו־Bloomberg מ־2007, לפי תיעוד הספרייה.
התשואה האמריקאית מתקבלת מחיבור Mkt-RF ו־RF. התשואה הבינלאומית Mkt כבר מלאה, ואין להוסיף לה RF. כל 612 החודשים נלקחים מאותה סדרה היסטורית, ללא חיבור לסדרה הרחבה מ־1990.
בשתי התצוגות התשואות כוללות דיבידנדים, נמדדות בדולרים ואינן כוללות דמי ניהול של קרן, מס אישי, אינפלציה או המרה לשקלים. שווקים מתעוררים אינם נכללים.
בכל חודש מחשבים את התשואה המצטברת של 12, 36, 60 או 120 החודשים שהסתיימו בו. ממירים אותה לתשואה ממוצעת לשנה באמצעות ריבית דריבית, ומחסרים את התשואה השנתית שמחוץ לארה״ב מהתשואה השנתית בארה״ב.
החלונות חופפים: שתי נקודות סמוכות חולקות כמעט את כל החודשים. מספר הנקודות שבהן שוק הוביל אינו סיכוי להובלה בעתיד. התחלת הגרף זזה עם אורך החלון כדי להציג רק תקופות מלאות, ללא מילוי נתונים חסרים.
הגרף שפורסם אצל רונן מרגוליס משתמש בנתוני Hartford Funds ומשווה S&P 500 מול MSCI World ex USA. הגרסה שאליה הוא מפנה מבוססת על חלונות של חמש שנים. כאן החישוב והעיצוב עצמאיים, והנתונים מגיעים מ־Kenneth French; לכן התוצאות אינן שחזור מספרי של אותו גרף.
R annual = [∏ (1 + r monthly)]^(1 / years) − 1
הפער = תשואה שנתית בארה״ב פחות תשואה שנתית מחוץ לארה״ב
נתונים: ינואר 1975 עד דצמבר 2025. נאספו ב־11.10.2026.
Amundi Prime All Country World UCITS ETF AccAmundi · Solactive GBS Global Markets Large & Mid Cap USD Index NTR · WEBN · מקור (נפתח בחלון חדש)המפה לפי מדד דומהעמוד הקרן
0.07%70 ₪ לשנה
אירלנד
צוברת
כן
Vanguard FTSE Global All-Cap UCITS ETF (USD) AccumulatingVanguard · FTSE Global All Cap · VALU · מקור (נפתח בחלון חדש)עמוד הקרן
0.07%70 ₪ לשנה
אירלנד
צוברת
כן
State Street® SPDR® Portfolio MSCI Global Stock Market ETFState Street (SPDR) · MSCI ACWI IMI · SPGM · מקור (נפתח בחלון חדש)המפה לפי מדד דומהעמוד הקרן
Invesco FTSE All-World UCITS ETF AccInvesco · FTSE All-World · FWRA · מקור (נפתח בחלון חדש)נסחרת בתל אביב · מספר נייר 1209220עמוד הקרן
0.15%150 ₪ לשנה
אירלנד
צוברת
כן
State Street SPDR MSCI All Country World Investable Market UCITS ETF (Acc)SPDR (State Street) · MSCI ACWI IMI · IMID · מקור (נפתח בחלון חדש)המפה לפי מדד דומהעמוד הקרן
0.17%170 ₪ לשנה
אירלנד
צוברת
כן
המדדים בקבוצה יכולים להיות שונים בהרכב החברות ובמשקלי המדינות. העלויות בטבלה אינן כוללות עמלות מסחר, המרת מטבע או מס. המיון הוא לפי עלות בלבד ואינו המלצה. אין לי קשר למנפיקי הקרנות ואיני מקבל מהם תגמול. לרשימת כל הקרנות, עם עמוד לכל אחת.
איך קוראים את הטבלה?
קרן צוברת משקיעה את הדיבידנדים מחדש. קרן מחלקת מעבירה אותם לחשבון שלכם.
קרן סינתטית עוקבת אחרי המדד באמצעות חוזים, ולא בהכרח מחזיקה את המניות שבו. עלויות החוזים אינן כלולות תמיד בדמי הניהול.
נטרול מטבע נועד לצמצם את השפעת שער החליפין. יש לו עלות והוא אינו מגן מירידה במניות.
מדריך ושאלות
ארבע החלטות בסדר הנכון, השאלות שחוזרות, שלושת סוגי הקרנות ומה המפה לא מראה.
17 שאלות
ארבע החלטות, בסדר הזה
רוב השאלות על קרנות סל הן ארבע החלטות שנבחרות בזו אחר זו. הכלי בנוי לפי הסדר הזה.
מה לכסות
קודם בוחרים מדד: כל העולם, S&P 500, או שילוב. המפה מראה מה כל בחירה מכסה ומה היא משאירה בחוץ.
כן, למדינות נוספות, אבל חלק גדול מקרן עולמית מושקע גם בארה״ב. הזינו גם את הפנסיה ב״התיק שלי״ ובדקו את החשיפה הכוללת. בהשוואה אפשר לראות בנפרד מה תוסיף קרן עולמית ומה תוסיף השקעה בלי ארה״ב. להרחבה
S&P 500 או קרן עולמית?
קרן עולמית מחזיקה את אותן 500 חברות ועוד אלפי חברות ב־46 מדינות נוספות, אבל כשני שלישים ממנה הם ארה״ב. בחרו ״כל העולם״ ואחר כך ״S&P 500״ במפה כדי לראות מה נוסף ומה נשאר. מעבר מקרן קיימת כרוך במס על הרווח שנצבר. להרחבה
MSCI World, MSCI ACWI או FTSE All-World: מה ההבדל?
MSCI World מכסה 23 מדינות מפותחות. MSCI ACWI מוסיף 24 שווקים מתעוררים, כעשירית מהמדד. FTSE All-World קרוב ל־ACWI, ו־FTSE Global All Cap מוסיף גם חברות קטנות. בחרו ״מדינות מפותחות״ ואחר כך ״כל העולם״ כדי לראות את ההבדל במפה. להרחבה
כמה קרנות צריך כדי להיות מפוזרים?
גם קרן אחת יכולה להחזיק אלפי חברות במדינות רבות. כמה קרנות על אותו מדד כמעט לא משנות את הפיזור. המפה בודקת מדינות; כדי לבדוק חפיפה בחברות צריך לבדוק גם את האחזקות של הקרנות. להרחבה
השילוש הקדוש: מה חסר בו?
S&P 500, אירופה ושווקים מתעוררים משאירים בחוץ את יפן, קנדה, אוסטרליה, הונג קונג, סינגפור וישראל. הלשונית ״עולמית או שילוש?״ מציגה את הרשימה המלאה ואת ההפרש בעלות מול קרן עולמית אחת. להרחבה
ארה״ב או מחוץ לה: מי הוביל בתשואה לאורך השנים?
תלוי בתקופה. ב־51 השנים מ־1975 היו תקופות ארוכות שבהן ארה״ב הובילה, ותקופות ארוכות שבהן השווקים המפותחים שמחוץ לה הובילו. הגרף ״מי הוביל לאורך השנים?״ מראה את שניהם, בחלונות של שנה עד עשר שנים. ההובלה בעבר אינה תחזית. להרחבה
שווקים מתעוררים וחברות קטנות: צריך להוסיף?
בקרן עולמית רגילה השווקים המתעוררים הם כעשירית, וחברות קטנות אינן נכללות. תרחיש ״הוספת השקעה״ מראה מה תוסיף כל אחת מהקבוצות האלה למדינות ולמשקל ארה״ב. להרחבה
איזו קרן
קרן ישראלית, אירית או אמריקאית?
ההבדל הוא במטבע הקנייה, במיסוי הדיבידנדים, במס עיזבון אמריקאי ובמצב של אזרחי ארה״ב. ״שלושה סוגי קרנות״ למטה מסכם, והטבלה מסננת לפי מדינת רישום. להרחבה
קרן אמריקאית משקיעה רק בארה״ב?
מדינת הרישום היא הבית המשפטי של הקרן. קרן הרשומה בארה״ב יכולה להשקיע בכל העולם, ואפילו רק מחוץ לארה״ב. לכן הסימון לאזרחים אמריקאים מסנן את הקרנות, ומשאיר את כל המדדים לבדיקה. להרחבה
איזו קרן עולמית: ISAC, VWRA, IMID או VT?
ארבעתן עוקבות אחרי מדדים עולמיים קרובים. ההבדלים: האם יש חברות קטנות, איפה הקרן רשומה, צוברת או מחלקת, ודמי הניהול. השוו שתיים מהן בלשונית ״קרן מול קרן״. להרחבה
צוברת או מחלקת?
בקרן צוברת הדיבידנדים נשארים בתוך הקרן ואין אירוע מס עד המכירה. בקרן מחלקת הם מגיעים לחשבון, בניכוי מס. כמעט כל הקרנות הישראליות והאיריות בתל אביב צוברות; האמריקאיות מחלקות. להרחבה
אם קונים בשקלים, אין סיכון מטבע?
מטבע הקנייה לא קובע לבדו את החשיפה למטבע. קרן שנקנית בשקלים יכולה להיות מושפעת משינוי בדולר. קרן שמסומנת ״מנוטרלת מטבע״ מנסה לצמצם את ההשפעה הזאת, תמורת עלות; היא עדיין חשופה לירידה במניות. להרחבה
מה זה קרן סינתטית?
קרן סינתטית עוקבת אחרי המדד באמצעות חוזי החלף עם בנק, ולא בהכרח מחזיקה את המניות. רוב הקרנות הישראליות על מדדים זרים בנויות כך. יש לזה השלכות על מיסוי הדיבידנדים ועל סיכון הצד הנגדי, שכתובות בתשקיף. להרחבה
קרן סל או קרן מחקה?
שתיהן עוקבות אחרי אותו מדד. קרן סל נסחרת בבורסה לאורך היום במחיר שוק. קרן מחקה נקנית ונמכרת פעם ביום לפי שער הסגירה, בלי פער מסחר. ההבדל הוא בדרך הקנייה ובעלות, ולא במה שמוחזק. להרחבה
כמה זה עולה
מה זה דמי ניהול משתנים?
בקרנות ישראליות רבות יש, לצד דמי הניהול הקבועים, רכיב משתנה: הקרן גובה חלק מהתשואה העודפת על המדד, עד תקרה. הטבלה ממוינת לפי הקבועה ועוד התקרה, והסינון ״בלי דמי ניהול משתנים״ משאיר רק קרנות בלי הרכיב הזה. להרחבה
למה לבחור קרן עם דמי ניהול גבוהים יותר?
לפני השוואת מחיר, בדקו שהקרנות עוקבות אחרי אותו מדד ומתאימות לאופן שבו אתם משקיעים. אחר כך השוו גם דמי ניהול משתנים, עמלות קנייה והמרת מטבע. מיסוי דיבידנדים וסיכון מס עיזבון תלויים במדינת הרישום ובמעמד המס שלכם. להרחבה
למכור את הקרן הקיימת ולעבור לאחרת?
לפני מעבר בדקו מס על הרווח שנצבר, עמלות מסחר והמרה מול ההפרש בעלות השנתית. אפשר לבדוק גם איך הפקדות חדשות ישנו את התיק. אם אתם חייבים בדיווח בארה״ב, בדקו בנפרד את חובות המס על הקרן הקיימת. להרחבה
שלושה סוגי קרנות
קרן ישראלית
רשומה בישראל ונקנית בשקלים. כמעט כולן צוברות. לצד דמי הניהול ושכר הנאמן, ברבות מהן יש גם דמי ניהול משתנים, עד השיעור שמופיע ליד הקרן. למי שחייב בדיווח מס בארה״ב היא נחשבת PFIC.
קרן אירית
רשומה באירלנד. חלק מהקרנות נסחרות גם בתל אביב בשקלים, והשאר בבורסות באירופה. רובן צוברות. למי שחייב בדיווח מס בארה״ב היא נחשבת PFIC.
קרן אמריקאית
רשומה בארה״ב ונסחרת בדולרים. מחלקת את הדיבידנדים. אינה PFIC, ולכן אזרחי ארה״ב משקיעים בדרך כלל בקרנות כאלה. מי שאינו אזרח או תושב ארה״ב עלול להיות חשוף בה למס עיזבון אמריקאי.
כללי PFIC נוגעים בעיקר לאזרחי ארה״ב ולתושבי מס אמריקאים שמחזיקים קרנות זרות. הסימון כאן הוא לפי מדינת רישום הקרן. הסיווג המשפטי וחובות המס והדיווח דורשים בדיקה אישית.
מה המפה לא מראה
המפה מראה איפה החברות רשומות ונסחרות. חברות גדולות מוכרות בכל העולם, ולכן ההכנסות שלהן מפוזרות יותר ממה שהמפה מראה.
המפה סופרת מדינות. היא לא מבחינה בין חברות גדולות לקטנות או בין ענפים.
שתי קרנות על אותן מדינות יכולות להחזיק חברות שונות. המפה בודקת את החלוקה למדינות בלבד. קרן עולמית לצד S&P 500 מגדילה את משקל ארה״ב ביחס לקרן העולמית לבדה.
משקלי המדינות מחושבים מהאחזקות שמפרסמות iShares ו־Vanguard לקרנות שעוקבות אחרי כל מדד. קרן מייצגת כאן את המדד שלה, ולכן ייתכן הפרש של מאיות האחוז מנתוני עורך המדד.
בחלק ממדדי FTSE מתפרסמות רק 15 המדינות הגדולות. היתרה, אחוזים בודדים, מחולקת בין שאר המדינות לפי קרן קרובה מאותה משפחת מדדים.
מדד של השוק האמריקאי מוצג כולו כארה״ב, גם אם כמה מהחברות בו התאגדו במדינה אחרת.
שוק המניות העולמי הוא מדד MSCI ACWI: חברות גדולות ובינוניות ב־23 מדינות מפותחות וב־24 שווקים מתעוררים.
נתוני הקרנות נקראו מאתרי המנפיקים ומאתר הבורסה בתל אביב. בקרן ישראלית העלות היא דמי ניהול ושכר נאמן. בקרן אירית או אמריקאית זו העלות הכוללת שהמנפיק מפרסם. עמלת החלף בקרן סינתטית אינה כלולה.
דמי ניהול משתנים, ובקרנות ישראליות לעיתים קרובות. לפני קנייה בדקו את העלות בעמוד הקרן.
משקלי המדינות נכון ל־08.10.2026. נתוני הקרנות נבדקו ב־11.10.2026.
מידע כללי להשוואה. הוא אינו ייעוץ השקעות או ייעוץ מס ואינו מביא בחשבון את המצב האישי שלכם.
גילוי נאות: אין לי קשר עסקי לאף מנפיק קרן, בורסה או ברוקר, ואיני מקבל תגמול על אזכור של קרן, על קישור אליה או על רכישה שלה. הנתונים מאתרי המנפיקים והבורסה.